בארץ הפיות, הגמדים והוויסקי

מאת מירה איתן

מי שביקר באירלנד לא ישכח אותה לעולם. נופים מרהיבים, אינספור גווני ירוק, צוקים, כפרים נעימים, ערים ססגוניות, אתרים היסטוריים, מוסיקה והרבה וויסקי ובירה. מירה איתן התארחה במזקקת ג'יימסון בדבלין ובקורק

 טוענים כי מי שביקר באירלנד לא ישכח אותה לעולם, זה היה נכון

לגמרי לגבי. בחודש יוני הגעתי לאירלנד בפעם השניה, ולא רק זכרתי, גם התרגשתי. לנופים האיריים הירוקים יש קסם אגדי, לא סתם נחשבת אירלנד ל'ארץ הפיות והגמדים', כאילו קורצה מהחומר ממנו נוצרו האגדות. שם נוסף שניתן לאי הוא 'אי האזמרגד', מזג האוויר אמנם לא תמיד אידיאלי לטיולים, אבל בזכות הגשמים הרבים נמצא פה אינספור גוונים של ירוק. ופרט לזה, תמיד אפשר להתנחם בפתגם האירי העתיק 'בפאב לא יורד גשם'. הנופים עוצרי נשימה, נהרות, צוקים, כפרים מנומנמים נעימים, ערים ססגוניות, אתרים היסטוריים והרבה מוסיקה, וויסקי ובירה. סך הכל אי די קטן, אך מספק חוויות רבות, המלוות באווירה מיוחדת של פשטות, יופי ושמחה.

בילוי ערב בפאב בכפרים הרבים יכלול בהרבה מהמקרים האזנה, ולפעמים גם ריקודים, למוסיקה אירית עממית מסורתית, כשהנגנים המקומיים מנגנים בדרך כלל בכינור, בחלילית מתכת, בתופים מעור עזים ולעיתים גם בחמת חלילים. מי שמתעניין בעבר ימצא פה גם סיפורים מרתקים בהיסטוריה האירית.

האי כולו לא גדול, אורך האי מצפון לדרום 500 ק"מ, רוחבו ממזרח למערב 300 ק"מ, כשהאוכלוסיה מונה כ-5.5 מיליון נפש. בעיר הבירה דבלין יש 1.5 מיליון נפש. למטייל הארץ לא זולה כלל ועיקר, והאמת שגם לתושביה היא די יקרה, ומחירי נכסי הנדל"ן מרקיעי שחקים.

האוכל באירלנד מתבסס בדרך כלל על בשר, בייחוד בקר, טלה וצלעות חזיר. הלחם והמאפים האיריים המסורתיים טעימים, ואליהם מתלוה כמעט תמיד הבירה המפורסמת ביותר בעולם, גינס. אם הבירות הכהות אינן לטעמכם, תמצאו כאן גם מגוון רחב של בירות בהירות מצויינות. ובעוד משקה האירים ידועים, הוויסקי האירי, שבשלו חזרתי שנית אל האי היפהפה. באמצע יוני ליוויתי קבוצה שהתארחה אצל בעלי המזקקה של מותג הוויסקי הידוע ג'יימסון, וביליתי איתם מספר ימים קסומים בשתי הערים הגדולות של אירלנד, דבלין וקורק, בהן נמצאות שתי המזקקות, המזקקה הישנה והמזקקה החדשה.

 

כמה פיינטים של גינס אפשר להספיק בטיסת 'קונקשן' אחת?

הביקור שלנו התחיל דווקא בתחנת הביניים בשדה התעופה באמסטרדם, שם בארבע שעות של ציפיה למטוס שיקח אותנו לאירלנד מצאנו פאב אירי פעיל כבר בתשע בבוקר, בו התעסקנו בשאלה הפילוסופית העמוקה "כמה פיינטים של גינס אפשר להספיק בטיסת קונקשן אחת?". משם הטיסה לדבלין היתה קצרה ונעימה יותר.

למי שקצה נפשו לזמן מה בעיר גדולה כמו לונדון, פריז או רומא ואוהב את הסצנה האורבנית שלו ידידותית יותר, דבלין היא המקום בשבילו. העיר שוכנת במרכז החוף המזרחי של אירלנד, בשפך נהר הליפי. מקור שם העיר בשפה הגאלית, שנלמדת עדיין בבתי הספר ונמצאת על כל שלטי הרחוב בדרכים.

דבלין בירת הרפובליקה, היא עיר גדולה, קוסמופוליטית, חיה ותוססת. עיר מעניינת ומתפתחת שאפשר למצוא בה החל מכנסיות יפות,  מבנים ג'ורג'יאנים מרשימים והיסטוריה ספרותית שרמזים לה אפשר למצוא בכל פינה, וכלה במאות פאבים הומים בעלי אוירה חמימה ונעימה ביותר. נהר הליפי חוצה את העיר, וגבעות ממסגרות את גבולותיה.

העיר נהנית בשנים האחרונות משגשוג כלכלי והשקעות רבות. מדיניות הגירה סלחנית הפכה את העיר למקלט לפליטים מארצות אחרות, סטודנטים רבים מגיעים ללמוד בטריניטי קולג', וחברות בינלאומיות רבות בנו את משרדיהם האירופיים בעיר (ביניהן גם גוגל).

בדבלין מצויה כמות הפאבים הגדולה ביותר שראיתי אי פעם בעיר אחת. למעלה מ-1000 פאבים פועלים, כשרובם נפתחים כבר בשעות המוקדמות של הבוקר, כך שאפשר לשלב בירה בארוחת הבוקר. בכולם זורם האלכוהול ללא הפסק, ברובם מוסיקה, ובכולם בלי יוצא מן הכלל המשקה השליט הוא בירה, ואליה מתלווה וויסקי, לרוב אירי.

אגב, הבתים ברחובות דומים מאוד אחד לשני, אך דלתותיהם בצבעים שונים, וזאת כדי לעזור לשיכורים שחוזרים הביתה למצוא את הדלת הנכונה.

 

"מבחינת הוויסקי אירלנד לא מחולקת"

המקום הסואן ביותר בדבלין הוא רחוב טמפל בר, שזהו גם שמו של הבר המפורסם ביותר במקום. הרחוב נמצא במרכז העיר, מדרום לנהר החוצה את העיר, הומה תיירים ברוב ימות השנה, ומלא בפאבים (רובם מסורתיים) צמודים אחד לשני. צפוף מאד ושמח שם כל הזמן. בשנים האחרונות אפשר למצוא ברחבי העיר גם מסעדות ופאבים אופנתיים גדולים שהפכו להיות מאוד פופולריים. האוכל בפאבים טעים, פשוט וזול, אם כי לא מגישים בהם מזון בלילה ורובם נסגרים יחסית לא מאוחר כמו בכל בריטניה.

כיאה לבירת אירלנד, בה תרבות השתיה היא חלק מתרבות הפנאי והמשפחה, העיר מציעה הרבה אטרקציות הקשורות באלכוהול. המבחר רב בעיקר בתחום הבירות, בירות בריטיות רבות עד אין ספור ובירות מכל חלקי העולם כולו. אוהבי הוויסקי ירגישו גם מיד בבית ובכל פאב אפשר יהיה למצוא דיספליי חביב, כשהוויסקי האירי מככב, כולל מותגים שאפשר למצוא רק באירלנד.

הסיור החל במזקקת ג'יימסון (Jameson) העתיקה שבדבלין, אותו ערך לנו נציג החברה מייקל בורה שהסביר לנו את "הגישה האירית לשתיה" כבר בהרצאת ברוכים הבאים, וגם חימם את ליבנו במשפט "מבחינת הוויסקי אירלנד לא מחולקת" (אולי גם אנחנו צריכים לייצר איזה משקה קסם שכזה?).

הסיור במזקקת ג'יימסון מומלץ, מהנה ומשכיל, סיור מודרך במזקקה המקורית של הוויסקי האירי הנמכר בעולם, במהלכו מקבלים לא מעט ידע על המשקה המכונה 'מי החיים' בגאלית וקלטית. ניתן לעמוד פה על טיבו של הוויסקי האירי הרך והקליל לשתיה, עקב תהליכי יצור שונים. המזקקה מציעה ביקור נעים ומושקע מאד, סרט וידאו על תולדותיה, סיור בין המתקנים השונים להכנת הוויסקי וטעימות כמובן. לאחר הטעימות המודרכות אף מקבלים תעודת טועם. הביקורים במזקקות באירלנד כרוכים בתשלום, מאידך לרוב הם מאוד מושקעים ונותנים תמורה למחירם.

טועמים… טועמים…

בעיר קורק, במרחק חמש שעות נסיעה מדרום לדבלין, נמצאת מזקקת מידלטאון הישנה (עד 1975) והחדשה. זוהי העיר השנייה בגודלה ברפובליקה של אירלנד. עיר נעימה, שבלילות כיף להשתלב בסצינת הפאבים התוססת שלה. מרכז העיר נמצא על אי בין שתי תעלות של נהר לי. הביקור במזקקה החדשה מעניין לא פחות מאשר במזקקה הישנה.

במזקקה פגשתי כעשרים מותגי וויסקי המיוצרים במקום. הוויסקי האירי מושפע משלושה זיקוקים שעושים אותו רך ומעודן, חלק ונקי ומחביות העץ האמריקניות.

בין סוגי הוויסקי פגשתי את 'פדי' – שהוא הוויסקי הנפוץ ביותר במערב אירלנד, וויסקי קל, רך, מעט מתקתק ונעים.

'פאוורס' – וויסקי פירותי, מתובלן, יבש ופלפלי, עם טעמים חמים ומלאים ודי מורכבים, סיומת די ארוכה, מתובלת ודבשית.

'ג'יימסון' (הבסיסי) – וויסקי פירותי, קלוי, חלק ונעים, אגוזי במקצת, עם מתקתקות ונילית מסויימת וסיומת חלקה ונעימה.

'ג'יימסון 12' – עשיר וחם, עמוק בריחות ומתובל, מתיקות קלה של שרי, צימוקים, בננה, אפרסקים, אגסים ואגוזיות. גוף מלא, מעודן, עשיר וארוך בסיומת. לטעמי, הפה המורכב והטוב ביותר בין כל הסוגים שטעמתי.

ג'יימסון גולד רזרב – האף המורכב והטוב ביותר (לטעמי), מסורתי, גם בטכניקה, מלא ועשיר בניחוחות, חביות אמריקניות חדשות, עצי, מורכב מאוד, מתיקות נעימה של שרי, חד בטעם ובארומה. הפה קרמי, דבשי ומתובל, אפרסקים, שוקולד, אגוזים. סיומת מאוד ארוכה ומעט פלפלית.

ג'יימסון 18 – רך, נעים ועגול, עדין בטעם ובריח, מתקתק, אגסים, תפוחים, , ציטרוס קל, רמז לשמן זית, תיבול נעים וטופי. לא מלא כמו ה-12, חלק ועגול בפה, מעט עץ ועור, רמז לטופי ווניל. סיומת ארוכה, מעט עצית ומתובלת.

25 מיליון בקבוקים של ג'יימסון ייצרו בשנת 2007, כשהשאיפה לעבור את ה-30 מיליון בשנת 2008. 8% נמכר באירלנד ו-92% בעולם כולו, כשארה"ב היא השוק הגדול ביותר ואחריה אנגליה, רוסיה, גרמניה ועוד. מאחורי המזקקה נמצאים 70 מייל של שדות שעורה. המאסטר דיסטילר, שקיבל את פנינו וערך לנו טעימה מושכלת הוא Barry Crockett, שהתחיל את עבודתו במזקקה כעוזר מעבדה לפני 40 שנה, עזב ללימודי משפטים וחזר לעבודה. מזה 21 שנים הוא משמש בתור מאסטר דיסטילר.

ארבעה דודים ענקיים מייצרים במקום 100 אלף ליטר כל יום. הוויסקי מתיישן בחביות בורבון אמריקניות ובחביות שרי ופורט.

 

סאגה משפחתית ברחוב בוו

למרות המריבה בין הסקוטים לאירים על מקום הולדתו של הוויסקי, נראה כאילו הוא בכל זאת הומצא באירלנד. באוניברסיטת אוקספורד, נמצא מאמר בשם 'רוזה אנג'ליקה' שנכתב על ידי ג'ון גאדסדן כבר במאה ה-15. גאדסדן, שהיה רופא אירי, הביא במאמרו ציטוט מתוך כתבים ישנים שמזכירים שימוש ב'וויסקי' (תזקיק דגנים) כתרופה נגד שיתוק הלשון. סקוטלנד הגיע הוויסקי כמה עשרות שנים מאוחר יותר על ידי מהגרים אירים.

את אחד מסיפורי הויסקי האירי המעניינים מספק הויסקי האירי ג'יימסון, שהוא הויסקי האירי המוכר ביותר בעולם. הכל החל בשנת 1780 כשייסד ג'ון ג'יימסון את המזקקה שלו ברחוב בוו בדבלין, על הגדה הצפונית של נהר הליפי. המוטו של משפחת ג'יימסון, משפחה אמיצה שבעברה רדפה ולכדה שודדי ים, היה 'ללא חת', וג'ון ג'יימסון, איש עסקים נמרץ, אימץ אותו בחום. הבחור התחתן עם בת למשפחת הוויסקי הסקוטי'הייג' ולמד את רזי זיקוק הוויסקי. בשנות ה-70 של המאה ה-18 היגר ג'יימסון עם אשתו ושני ילדיו, וויליאם וג'ון, לדבלין. ג'ון, הבכור, נשא לאשה את בתו של ג'ון שטיין, בעל מזקקה ברחוב בוו, אותה רכש אביו לאחר כמה שנים. בשנת 1780 הקים ג'יימסון באופן רשמי מזקקה שהייתה קרויה על שמו. יורשו היה בנו הבכור, ג'ון. האח השני, וויליאם, ניהל מזקקה שנייה של שטיין בעיר, אותה רכש גם הוא לאחר כמה שנים. משפחת ג'יימסון היתה למשפחת יצרני הוויסקי הגדולה ביותר באירלנד. עד מהרה הביא ג'ון את אמנות הזיקוק לשיאים חדשים של איכות, והוויסקי שלו זכה לפרסום רחב ביותר. המזקקה שגשגה לאורך השנים באירלנד, ולקראת המאה ה-20 החל הוויסקי להיות מופץ גם בעולם כולו.

 

איחוד ושיתוף פעולה בדרך לצמרת

לקראת סוף המאה ה-19, מזקקת ג'יימסון גדלה כל כך, עד שעבדו בה 300 פועלים שייצרו כמיליון גלונים של וויסקי בשנה. ג'יימסון היו פורצי דרך גם בשימוש המהפכני בחימום בקיטור כדי לזקק וויסקי. המפעל שהיה באמצע העיר גדל והחביות נחו בחדרי היישון מתחת לרחוב. רוב בקבוקי הוויסקי יושנו 10 ו- 12 שנים לפחות, מה שהפך את הוויסקי למוערך ביותר.

אך כאן הגיעה תקופה גרועה, המזקקה סבלה מצירוף מקרים שחיבל ביצוא, תקופת היובש בארה"ב, ומלחמת הסחר בין אירלנד, שזכתה לעצמאותה, לבין אנגליה. באותו זמן מחלת הפילוקסרה השמידה את גפני העולם ושיתקה את תעשיית הברנדי, מה שעזר לוויסקי הסקוטי להתבסס בשווקי העולם ולתפוס את מקומו של הוויסקי האירי. הוויסקי האירי נשאר פופולרי בתחומי המדינה ומספר המזקקות שייצרו אותו הצטמצם בהרבה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה ברור לאירים כי את המעגל הזה אפשר לפרוץ רק על ידי איחוד ושיתוף מזקקות. בשנת 1966 ארבע המזקקות האיריות הגדולות התאחדו כשבראשן עמדה ג'יימסון, והקימו את קבוצת 'אייריש דיסטילרס' (המזקקים האירים). וכך יצאה תעשיית הוויסקי האירי לכבוש מחדש את השוק העולמי. המפעל שהתרחב הועבר בשנת 1971 לעיירה מידלטון במחוז קורק שבדרום המדינה, שם מיוצר הוויסקי עד היום. עובדה מוזרה היא כי עד שנת 1968 נמכר ג'יימסון אך ורק בחביות ובכדי חרס גדולים.

בשנת 1988 תאגיד האלכוהול הענק פרנו ריקאר רכש את קבוצת 'אייריש דיסטילרס' והחל לשווק את המוצרים החדשים, עם דגש חזק על ג'יימסון. כיום הוויסקי נמכר בכ-120 מדינות, הרבה בזכ

ות אירועי ספורט שהמזקקה היא הספונסר הראשי שלהם (מירוצי סוסים וגולף באירלנד, תחרויות יאכטות בארה"ב ועוד). בשנת 1996 זכה הויסקי ג'יימסון בפרס 'המותג שגדל במהירות הגדולה ביותר', כשהגיע למכירות של מיליון ארגזים בשנה.

בשנת 2007 נמכרו כ-25 מיליון בקבוקי ג'יימסון, רק 8% מהם באירלנד והשאר בחו"ל, כשארה"ב היא השוק הגדול ביותר, ואחריה אנגליה, רוסיה, גרמניה ועוד.

 

קל, רך, אהוב ונמכר

מספר סיבות עושות את הוויסקי האירי לוויסקי קליל ורך בארומות ובטעמים, ובשל כך לאהוב ונמכר כל כך בכל רחבי העולם. ביצור הוויסקי האירי משולבת שעורה לא מונבטת. שעורה זו מאטה את זמן הבישול של הדגנים, וכשהיא מעורבבת עם המאלט הקלאסי, היא מעניקה לוויסקי גוף די מלא ועגול, אך לא כבד ועוצמתי. הייבוש בוויסקי האירי מתבצע באמצעות עשן מפחמי עץ רגילים, ולא מכבול, שלוקח חלק בחומר הבערה של הוויסקי הסקוטי ונותן לו את הארומות המעושנות שלו. סיבה נוספת וייחודית נמצאת בתהליך הזיקוק. הוויסקי האירי מזוקק שלוש פעמים (הסקוטי שתיים). ככל שמזקקים פעמים רבות יותר, התזקיק נעשה חלק יותר.

בתהליך היישון נדרשים שני סוגי הוויסקי להתיישנות של לפחות שלוש שנים בחביות עץ.  אך רוב מותגי הוויסקי האירי מיושנים לפחות חמש שנים, בחביות בורבון אמריקני ובחביות שרי.

בסוף התהליך מתקבל לרוב וויסקי רך למדי וקטיפתי, ללא העוקצנות והחספוס הסקוטי, וויסקי שנעים לשתות ביום יום ובוודאי הוויסקי הטוב ביותר למתחילים.

בארץ ג'יימסון היה ידוע שנים רבות כוויסקי של הברמנים, לאור עובדת היותו קל לשתיה,. הוא אמנם לא בין המובילים ברשתות השיווק, כי מחירו גבוה יותר ממחיריהם של ג'וני ווקר וגרנטס הסקוטיים, אך זהו אחד ממותגי הוויסקי הנמכרים ביותר בברים. חוזקו של הגיימסון בקהל הצעיר, המייצג תדמית ואופנתיות. 140 אלף בקבוקי ג'יימסון נמכרים בשנה בארץ, רובם בברים ובמסעדות, באולמות אירועים ובבתי מלון, דהיינו, שוק הלילה.

מומלץ לשתות את הג'יימסון עם הרבה קרח, או עם תוספת מים לריכוך כמו ששותים האירים. בביקור באירלנד נתקלתי הרבה בנוהג לשתות את הג'יימסון עם תוספת של ג'ינג'ר אייל, מעין קוקטייל מתקתק ונעים.

 

מסעדות בדבלין –

 

Pearl Brasserie –  בראסרי מצויין, אוכל ושירות טובים. מנות כמו פטה ברווז, סלט קיסר, ריזוטו מצויין, מנת שלו מעניינת, הרבה יין, שמפניות, וויסקי

Pearl Brasserie, 20 Merrion Street, Upper, Dublin 2, Tel: : +353 (0)1 661 3572

 

Fire – מסעדה מפוארת, נראית כמו בית כנסת ענק, בחלקה העליון ויטראזים עם מגיני דוד, שירות מצוין ואוכל טוב.

Fire, Mansion House, Dawson Street, Dublin 2. Tel: +353 (0)1 6767200

 

The Oysters Bar at Shelbourne Hotel – אוייסטר בר מופלא באחד מבתי המלון המפוארים בדבלין. מנות פירות הים לצד שמפניות מצויינות משאירות רק רצון להשתקע שם לנצח. 44 יורו לפלטת פירות ים שכוללת 4 אויסטרים, חצי לובסטר, 6 ג'מבו שרימפס ולובסטר קוקטייל, ויש כמובן עוד תפריט נרחב.

The Shelbourne Hotel, 27 Street, Stephen's Green. Dublin 2, Tel: : +353 (0)1 663 4500

פאבים בדבלין –

 

O'Donoghues 15 – אחד מהפאבים הפופולריים בעיר, מלא כל הזמן, מנגנים ושותים.

O'Donoghues, 15 Merrion Row Dublin, Tel: +353 (0)1 6607194

 

Dawson Lounge – הבר הקטן ביותר באירלנד, מרתף ובו 15 מקומות ישיבה ועוד טיפה בעמידה.

The Dawson Lounge, 25 Dawson Street, Dublin 2, Tel: + 353 (0) 1 6775909

 

 

Ron Blacks – קוקטייל בר מפואר, אופנתי ופופולרי, ארוך וגדול, בקומה השנייה שמפאן בר.

Ron Blacks, 37 Dawson Street, Dublin 2, Tel: : +353 (0)1 672 8231

 

Café En Seine – פאב אופנתי ומפואר, שנדולרים ענקיים, רצפת פסיפס, במרכז שני ברים ארוכים, ריקודי סלסה, אווירה מחשמלת.

Dawson Street, Dublin 2 Tel: : +353 (0)1 6774567

 

Farrington's – בר טיפוסי משנת 1696 במרכז, ברחוב טמפל בר, אפשר להתחיל שם את היום בארוחת בוקר עם מגוון בירות איריות כבר בעשר, ולהמשיך כל היום.

Farrington's, 28-29 East Essex Street, Temple Bar, Dublin 2, Tel: +353 (0)1 671 5135

 

The Porterhouse –  בר ותיק עם מגוון אינסופי של סוגי ומותגי בירה מדהימים ומעניינים מהעולם כולו. (ניתן לקנות ביורו אחד את תפריט הבירות המדהים. אולי יום אחד כשאגמור לקרוא אותו אכתוב על זה שוב).

The Porterhouse, 16-18 Parliament Street, Dublin 2, Tel: : +353 (0)1 679 8847

 

Finnegan's of Dalkey – פאב טיפוסי ליד דבלין, ב- Dalkey, משנת 1860. עיר מתקופת ימי הביניים עם טירות עתיקות ולידה נמל. באזור אפשר למצוא את אחד המקומות בהם מצא ג'יימס ג'וייס מחבוא שקט להתגורר בו. עסק משפחתי, תמונות מ-1910.

Finnegan's of Dalkey, Sorrento-Lounge, Sorrento Road, Dalkey,

Tel: +353 (0)1 285 8505

 

מסעדה בקורק –

Jacobs on the Mall – חלל ענק עם מקומות ישיבה במפלסים, תמונות אמנות על הקירות, עיצוב מעניין, אוכל בינוני.

Jacobs on the Mall, 30A South Mall, Cork, Tel: +353 021 425 1530

 

 

הברכה האירית בזמן שתיית וויסקי – חיים ארוכים עם האישה שבחרת לעצמך, ושתהיה בגן עדן דקה לפני שהשטן יודע שאתה מת.

 

mirae@013.net