לא פנסי, לא שמנסי: הדברים הכי טעימים בשוק נתניה

בלי חומרי גלם מפונפנים ומסעדות אופנתיות אבל עם הרבה מעדנים, תבשילים ומאפים מנחמים. איפה אוכלים ומצטיידים בשוק נתניה והסביבה?

שוק נתניה הוא אחד הסודות הקטנים והמתוקים שתל אביבים, שהוויזה שלהם מסתיימת בנחל הירקון, בדרך כלל לא שומעים עליהם. שוק אותנטי וצבעוני, שוק מהחיים, פנינה אמיתית ותוססת. לא תמצאו פה אוייסטרים בששי בבוקר, לא מוצרים אקזוטיים מהעולם הגדול ולא מסעדות גורמה, אבל הוא נקי ונעים, יש בו סחורה מעולה, ממיטב תוצרת הארץ וזולה מאוד, והסוחרים לבביים ומקבלים כל אחד בחמימות ובאדיבות אמיתית, לא מסחרי.

השוק העירוני של נתניה הוקם בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת על ידי יוצאי לוב וטוניס, ועם השנים גדל והתרחב. השוק פתוח וברובו מקורה. במרכזו עשרות דוכנים הממוקמים על הרחוב הראשי, רחוב שוהם, וממנו מסתעפות סמטאות קטנות ובהן עוד עשרות הפתעות טעימות, שלל ריחות וצבעים  ופרלמנטים של קפה, קלפים ושש בש שלא פוחדים גם מימי החורף.

השוק מציע כל טוב, החל מירקות טרייים, דרך בשר, דגים, תבלינים, מאפים, פיצוחים, פירות יבשים, ביגוד וכלי בית. וכמו כל שוק טוב הוא גם מקום נהדר לאכול בו את האוכל המאפיין את תושביו (לא לחינם הוא נקרא גם השוק הטריפוליטאי-טוניסאי). יש פה שפע מעדניות, דוכני מזון מהיר ומסעדות קטנות, רובן מציעות אוכל טוניסאי, מרוקאי וטריפוליטאי. שוק נתניה הוא מקדש של ממש בכל הנוגע לאוכל טריפוליטאי וטוניסאי, אבן שואבת לכל מי שקוסקוס, מפרום, עסבנה, מצ'ומה וחריימה יקרים לקיבתו. פה ושם נמצא גם מעדניות רוסיות, ולמרבה ההפתעה דווקא הצרפתים, שנתניה היא העיר האהובה עליהם, חסרים מאוד בשוק.

התלווינו אל חיליק גורפינקל, שעורך סיורי בוטיק קטנים ומרתקים בשווקים ברחבי הארץ (כל שווקי תל אביב, מחנה יהודה בירושלים, ואדי ניסנאס בחיפה, שוק נתניה, שוק רמלה, שוק עכו ועוד), וליקטנו עבורכם את המקומות ששווה לנסוע לנתניה במיוחד בשבילם.

"זה שוק הכי לא פנסי שיש בארץ" חיליק מספר. "לא נגעה בזה יד פלצנית. ברגע שיעשו פה שיפוץ זה כבר לא יהיה אותו דבר. יש פה אנשים עם גאווה מקצועית, שאכפת להם, והם גם נחמדים. השוק הזה קטן, אך שווה לנסוע לשם כדי לאכול במקומות האותנטיים האלה".

שוק נתניה - צילום: הגרגרנית בלוג אוכל

י

קפה ונציה – שער הגיא 7

בקפה ונציה הוותיק פגשתי את חיליק טובל עבמבר (עוגיית שקדים נפלאה) בקפה בחלב. "אני פולני" הוא מסביר, "אנחנו לא שוחים, אבל לפחות טובלים". למקום הפשוט אין הוד והדר, אך עוגיות השקדים שלו (בלי קמח) ממכרות. עוד תמצאו פה בוקה די דאמה (שפתי המלכה), ויוסי, שעובד במקום שנים רבות, יסביר לכם שהשם ניתן לעוגה בשל הדמיון שלה לפה של אישה. לא ראיתי את הדמיון, אבל עם מסורת לא מתווכחים.

המקום נראה כאילו מחוץ לזמן, ליד השולחנות הפשוטים מהפורמייקה יושבים רק לקוח או שניים, שותים קפה, אוכלים עוגה ולעתים קונים כמה עוגיות הביתה. "הסיבה לבוא למקום הזה, כי זה לא מקום שסביר לפגוש היום. נראה כאילו המקום לא עובד, כאילו הזמן עמד פה מלכת לפני חמישים שנה" מסביר חיליק. "שווה לבוא למקום רק כדי לראות שיש וקיים עדיין מקום מסוג זה. בתל אביב כבר אין מקומות כאלה של פעם".

צילום: הגרגרנית בלוג אוכל
צילום: הגרגרנית בלוג אוכל

אטליז בוארון – היהלום 2

למשפחת בוארון יש אימפריה קטנה בשוק. הכל החל כאיטליז קטן שהוקם בכניסה לשוק.

כשאב המשפחה שמע שבבניין ממול מתפנה חנות, הוא רכש גם אותה, כדי שלא יקומו לו מתחרים וכך הלאה. הבשר של משפחת בוארון מגיע מעדרים בבעלות המשפחה: חוות גידול בכפר מונש וחווה בבן שמן, ובהתאם המחירים נגישים. עם השנים הפכה החנות השנייה למעדנייה, ובה ניתן למצוא עוף טבעי טרי, נקניקיות בעבודת יד, דפי בוריק מיובאים, מגוון יינות יפה, מוצרים קפואים ופקיילה המיועדת לתבשיל הבשר שלנו –  מנגולד שבושל בשמן הרבה זמן, מצמצמים אותו עד שנהיה שחור משחור. לזה מוסיפים שעועית וקוביות בשר והרי לכם תבשיל בשר נהדר.

רוטיסרי בוארון – ויצמן 10 פינת היהלום         

בכניסה לשוק נמצא הרוטיסרי, ובו עוף בגריל בתיבול סודי, ואוכל ביתי מגוון, מפרום, צלי כתף, פסטה, שעועית ירוקה, מוסאקה, פלפלים ממולאים ועוד.

מעדניית בוקובזה – שוהם 13

מעדנייה צבעונית ומגרה, שפועלת כבר כ-40 שנים, עם מעדני דגים, בשר, חומוס ביתי ושפע של אוכל ביתי מוכן, עלי גפן, כרוב ממולא, קציצות עוף, קציצות ירק, קציצות דגים, תבשלים שונים ועוד. הכל במחירים אטרקטיביים ושירות אדיב מכל הלב.

צילום: הגרגרנית בלוג אוכל
צילום: הגרגרנית בלוג אוכל

הבוריקה של הרצל –  שוהם 13

בוריקה (בריק או בוריק) הוא אחד ממאכלי הדגל של יוצאי טוניס וטריפולי (עדיין אין מנצח בוויכוח של 'מי היה קודם'). הדוכן הקטן הזה קיים כבר מעל 60 שנה. אלי, הדור השלישי,  שמכין לנו בחיוך את הבוריקה, בדיוק לפי המתכון המסורתי של המשפחה (רק שעכשיו מגישים על נייר פרגמנט ולא על נייר עיתון), נמצא כאן  כבר קרוב ל-40 שנה. את דפי הבוריקה הדקיקים הם מכינים בעצמם והמילוי הוא ביצה ותפו"א. המצאה של המקום היא הבוריקה בתוך פיתה, המהווה מנה מלאה בפני עצמה ומונעת מהביצה לנזול ישירות על הבגדים, והביס האחרון מלא בכל הנוזלים הנפלאים שנקוו בתחתית הפיתה. ואפשר להוסיף גם חריף, טחינה, סלט וצ'רשי (סלט דלעת).

לקוח שעומד פה בתור אומר לי: "אני בן 48  ואוכל פה מגיל 13 באופן קבוע. רק פה יש את זה". מסכימה. זה הבוריק הכי טעים שטעמתי אי פעם, ביחוד אם מסתפקים בבוריק עם ביצה בלבד. ועוד דבר משמח, אפשר גם לקנות את הדפים הדקיקים הנפלאים האלה הביתה.

פינוקי האוכל של כרמל – היהלום 5

מסעדה טריפוליטאית משפחתית מופלאה בת כ-30 שנה,  של כרמל נפתלי, אשתו עליזה והבן מומי, שאפשר לשים אותה בשורה הראשונה של המסעדות הטובות בארץ. מסעדת פועלים פשוטה, בה מגישים אוכל טריפוליטאי אותנטי, הארד קור, לא מתנצל, של מנות טריפוליטאיות וחלקי פנים שנדיר למצוא שכאלה גם במסעדות המתמחות בז'אנר. צלחות שמדברות שירה, בסוף סמטה חשוכה בשוק, בקצה מבנה גדול ונטוש ברובו, ששימש בעבר כמלטשת יהלומים מפוארת.

"המקום הזה פנומן" אומר חיליק, "גם מי שאכל בהרבה מסעדות פועלים, ואני אכלתי ברובן, לא פוגש מקום שעושה כזה אוכל. מפרום וקוסקוס אפשר לאכול בכל מקום, אבל לא כאלה.  מישהו פה ממש ממש משקיע, יש פה אנשים סופר מוכשרים, טבחים נהדרים שעליהם אפשר להגיד ש'יש פה יד', ומדהים לראות איך היד נמצאת גם אצל האמא וגם אצל הילדים. זו עבודת פרך, והמטבח הזה ייעלם פעם. מי יהיה מוכן להשקיע כל כך הרבה בעתיד?".

אז מה היה לנו פה? עסבנה – מעיים ממולאים. מסרן (מסאייר) – קיבה ממולאת (מאכל נפלא לאמיצים). טבחה בילסלק – מקביל לפקיילה הטוניסאית השחורה, רק שפה זה מתרד עם שעועית, תפוחי אדמה ובשר. מצ'ומה – מעיים של פרה ממולאים בחלקי פנים, ריאות בקר, לב ושקדים. חריימה מפלמידה לבנה עדינה, עם שפע רוטב אדום, סמיך בחריפות מתונה. קוסקוס ששותה היטב את כל הרטבים. מפרום נהדר ולא דחוס מדי, עם בשר, חציל ותפוחי אדמה. צ'רשי (סלט דלעת). לא פחות ממושלם. האווירה חייכנית ונעימה. שווה לנסוע לנתניה רק בשביל המסעדה הזו.  

צילום: הגרגרנית בלוג אוכל

סנדביץ' טריפוליטאי (או טוניסאי) של סוסו – היהלום 1

הדור השלישי של יוסף טוויל (סוסו) ממשיך במסורת של מעל לחמישים שנה, בהכנת הסנדביץ' הטריפוליטאי בבגט או בלחמניית הפריקסה. בתוך הלחמניה מכניסים את החומרים המסורתיים כמו, ביצה קשה, תפוחי אדמה, סלט ירקות, חמוצים וטונה, עם אריסה ולימון כבוש לשדרוג הסנדביץ'.

צילום: הגרגרנית בלוג אוכל

מסעדת צ'צ'ו – שוהם 10

מסעדת צ'צ'ו היא אחת המסעדות הטריפוליטאיות הטובות והמפורסמות ביותר שיש. כבר כמעט 40 שנה (משנת 1963) מכינים כאן בני משפחת וטורי, בניו של ויקטור (צ'צו), מבחר תבשילים ביתיים ועשירים המתבשלים על פתיליות במשך כל הלילה, לצד גריל טוב של חלקי פנים. המקום צנוע, מסודר ונקי, אנשים נחמדים ובלי פוזה. פחות הארד קור מאשר בפינוקי כרמל, מומלצת ביותר למתחילים ולפחות אמיצים בחלקי הפנים של האוכל הטריפוליטאי. שווה לבוא לשוק נתניה פעם נוספת כדי לא לפספס את אחת מהן. להתחיל עם לחם טרי, צ'רשי וממרח פול, להמשיך עם חריימה, והקוסקוס המצוין, שעועית עם בשר, שקדים, טחול, מפרום נהדר, והכל בזיל הזול.    

מסעדת כפיר – אחד העם 11

רוב המסעדות הטריפוליטאיות מרוכזות סביב השוק. מסעדת כפיר מרוחקת במעט ונמצאת מאחורי התחנה המרכזית. יש פה אוכל טריפוליטאי טעים ביותר. התפריט קטן וכולל בתוכו גם גריל. בעיקר חלקי פנים, לב, כליות ועוד. תמצאו פה גם שקשוקה טובה וחריפה במידה. וגם תבשילים נהדרים, קוסקוס, מפרום ועסבנה. קצת יותר מיינסטרים מהשתיים הקודמות ועדיין טעים, פשוט וזול.

פורסם באתר מעריב סנהדרינק