קובה חמוסטה: קוקטייל מוחיטו

קוקטייל מוחיטו הוא אחד משני קוקטיילי הדגל של קובה (הראשון הוא, כנראה, עדיין דאקירי). קוקטייל מוחיטו המסורתי מבוסס על חמישה מרכיבים: רום לבן, סוכר (במקור, סוכר קנים), מיץ ליים, סודה ועלי מנטה. הקוקטייל משלב מתיקות ורעננות הדרית ומנטולית, ומה שנותן לו את ה”בעיטה” הוא הרום. המוחיטו הוא קוקטייל קיץ פופולארי, רענן וקל מאוד לשתייה משום שהוא מכיל כמות לא גדולה של אלכוהול יחסית לתכולתו ולכמות הקרח הג

רוס הגדולה שבו, כך שהוא תפור בול על הקיץ החם שלנו.
קוקטייל המוחיטו נולד בהוואנה שבקובה, אך מקורו במשקה דומה מהמאה ה-16 בשם ‘אל דראקו’, שנקרא על שמו של שודד הים והאדמירל האנגלי הידוע פרנסיס דרייק. בשנת 1586, אחרי נצחונו באחת מפלישות השוד והביזה המפורסמות שלו, שטה ספינתו של דרייק לנמל הוואנה שבקובה כדי לחפש גם שם זהב. באותו זמן פרצה מגפה של דיזנטריה וצפדינה בין המלחים, ודרייק ביקש להשתמש בידע של האינדיאנים המקומיים כדי לרפא את אנשי הצוות.

הבריטים שעפו על הבעיטה בראש של הרום, לקחו את התרופה בלי בעיות (Thomas Weiß .freeimages.com) 

האינדיאנים נודעו כבעלי ידע בהכנת תרופות ושיקויים לריפוי מחלות טרופיות, ומשלחת יורדי ים שירדה אל החוף יצאה למסע חיפושים חזרה עם המרכיבים הנחוצים לתרופה המבוקשת. בין מרכיביה היה גם כהיל עשוי מסוכר קנים (אז קראו לו ‘טאפיה’), שלימים הפך להיות הרום המוכר לנו, בשילוב עוד מרכיבים טרופיים כגון ליים, מיץ מסוכר קנים ומנטה. היום כולנו כמובן כבר יודעים שאפשר היה להסתפק במיץ הליים כדי לעזור למחלות הדיזנטריה והצפדינה, אך הבריטים כנראה אהבו גם את התוספת של הרום, כך שה”תרופה” נלקחה בלי בעיות. הוא אמנם לא נקרא אז מוחיטו, אך מרכיביו היו זהים למוחיטו של ימינו.

שיהיה לתרופות

את השם מוחיטו נתנו לקוקטייל, שנים מאוחר יותר, עבדים שחורים שעבדו בקובה במטעי קני הסוכר. ה

בקארדי

משקה הזה היה פופולארי ביותר בקרב העבדים באותה תקופה, והם נהגו להכין אותו כדי לשכוח לכמה רגעים מעבודת הפרך במטעים ומחייהם הקשים. מכיוון שהכהיל היה קשה מאוד לשתייה באותם ימים, וטעמו היה די רע וגס, תוספת הליים, הסוכר והמנטה הפכו אותו לשתי ונגיש יותר.

חולם בספרדית

קיימות מספר תיאוריות בנוגע לשמו המקורי של המוחיטו. גרסה אחת טוענת שהשם הגיע מהשם mojo, שהוא תבלין קובני ידוע העשוי מליים. גרסה שנייה טוענת שהשם מוחיטו נגזר דווקא מהשם mojadito שבספרדית פירושו לחלוחית קלה (wet בסלנג הוא גם לח וגם לגימת משקה חריף). בעקבות ההשפעה הרבה של המהגרים מהאיים הקנריים, יש גם סיכוי שהשם הגיע מהמרינדה הקריאולית

שנקראת mojo, שאומצה על-ידי הקובנים שמשתמשים מסורתית במאכליהם בתיבול רב של הדרים ובעיקר בליים. ויש בכלל שאומרים כי המילה mojo פירושה הוא ‘לחשוף מעט כישוף’.

בתקופת היובש נהגו האמריקאים לברוח מדי פעם לאיים כדי להשיג כמה משקאות אלכוהוליים ולתפוס קצת ראש בשמש, ובקובה הם הכירו את הדאקירי והמוחיטו שהתחבבו עליהם מאוד. במשך השנים השתפר הרום הגס לאין ערוך והמוחיטו הפך להיות לאחד הקוקטיילים הפופולאריים והאהובים ביותר. המוחיטו היה גם המשקה האהוב על הסופר הנודע ארנסט המינגוויי, שכנראה היה אחד מאלה שהביאו לפרסומו בעולם כולו. המינגווי אהב לשתות אותו בברים הקבועים שלו, ואף כתב בכתב ידו על קיר הבר האהוב עליו ‘בודגיטה דל מדיו’: “My mojito in La Bodeguita, My daiquiri in El Floridita”.

הפרחים לבקארדי

מי שמאוד עזר לקוקטייל להתפרסם בעולם היתה חברת בקארדי שהוקמה באמצע המאה ה-19, ופרסמה את מרכיביו של הקוקטייל להכנה ביתית. מחקרי שוק גורסים כי בשנת 2016 היה מוחיטו הקוקטייל הפופולארי ביותר בבריטניה ובצרפת.

קוקטייל מוחיטו קלאסי

קוקטייל מוחיטו קלאסימה צריכים?

60 מ”ל רום בהיר
20 מ”ל מיץ ליים
10 עלי נענע
2 כפיות סוכר חום
מי סודה
קרח, כתוש
לקישוט: פלח לימון

מה עושים?

מועכים בכוס את עלי הנענע עם הסוכר. מוסיפים את הרום הבהיר ואת מיץ הליים ומערבבים היטב. מוסיפים למשקה עד גובה ⅔ הכוס קרח כתוש ומשלימים בסודה עד לשפת הכוס. מקשטים בפלח לימון ומגישים.

* הקוקטייל מתוך הספר “שעות שמחות – סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים” מאת מירה איתן, צילום: מיכל רביבו, הוצאת LunchBox. להשיג בחנויות הספרים ובאתר mira-eitan.co.il

פורסם באתר סנהדרינק