שתיית משקאות אלכוהוליים הייתה נהוגה כבר ביוון העתיקה. המילה 'סימפוזיון' במקור, נועדה לתאר התכנסות של גברים לערב של שיחות ושתייה. על הרומאים מספר מטייל יווני מאותה תקופה שהם שתו יין שהכיל מי ים, זפת, שרף וטרפנטין, ואף העיד על כך שזה הצריך מעט התרגלות. הקרדיט הראשון על הוראות כתובות לזיקוק ניתן לאלכימאי הערבי גאבר, שחי במאה השמינית לספירה. המילה 'אלכוהול' נגזרה מהמילה הערבית 'אל-קוהל', שפירושה, התמצית, או 'אל-קוחל', בתרגום חופשי, כמו קוחל, או כחל, שהיא האבקה שהייתה משמשת לאיפור עיני נשות ערב המוסלמיות.
האלכוהול הראשון שהכניס האדם לקיבתו היה תזקיק שנקרא בשם אקווה ויטה, מי החיים, ונועד בעצם לתרופה. היה זה פרופסור ארנולד דה וילאנובה, שהכין במאה ה-13 יין מזוקק ברמה גבוהה כדי לעזור לחוליו.
באירופה של ימי הביניים זיקוק האלכוהול יוחס לרוב לנזירים, שהיו אחראים למדעי הרפואה, והשתמשו ב'אקווה ויטה' כבסיס לשיקויי הרפואה לתחלואים שונים, אותם זיקקו מעשבים, צמחים ותבלינים שונים. באותם הימים התפתחו טכנולוגיות לזיקוק אלכוהול וליצירת משקאות חריפים אחרים. טכניקת הזיקוק, שהייתה כנראה ידועה במצרים, בסין ובהודו כבר במאות הראשונות לספירה, ושימשה בתעשיית התרופות והבשמים, עשתה אז את צעדיה הראשונים בתחום המשקאות החריפים.
התרופות מסתבר, עזרו ללקוחות מזקקי התרופות גם לשפר את מצב הרוח, להרמת המורל, ולשיפור המצב הנפשי, ומכאן היה הכל היסטוריה. האלכוהול הפך להיות מוצר חשוב בהתפתחות האנושית.
מספרים כי בסקוטלנד של ימי הביניים מהילה של משקאות אלכוהוליים הייתה עבירה שדינה מוות. שבעלי מסבאות בתקופה הקולוניאלית נהנו ממעמד חברתי גבוה יותר מאשר אנשי הכמורה, ושבמהלך אותה תקופה אנשים שנמנעו מאלכוהול נאלצו לשלם לחברות הביטוח תעריפים גבוהים ב-10% יותר מאלו שנהגו לשתות אלכוהול.
האלכוהול היווה גורם חשוב גם בשדות הקרב לאורך הדורות. לגיונות הצבא הרומי נהגו לשתות יין ולא מים במקומות אותם כבשו. מי השתייה היו גורמים פעמים רבות לזיהומים ותחלואה, והאלכוהול נחשב לבטוח יותר לשתייה, ואף כמחטא טבעי של כל משקה. השפעת האלכוהול כנראה גם הקלה עליהם להילחם פנים מול פנים בקרבות אכזריים ושותתי דם. אותו דבר קרה הרבה שנים מאוחר יותר עם חייליו של נפולאון וצבאו של סטלין, אצל החיילים הבריטים בקולוניות הכבושות ועוד. בעולם החדש, לארצות הברית הגיע האלכוהול עם הנוודים הראשונים בתחילת מאה ה-17.
למרות שאומה זו היא שהמציאה את חוק היובש האומלל, שהחריף את תעשיית הפשע וההסתרה, נשיאים אמריקאים רבים היו ידועים בין היתר גם בייצור ושתיית משקאות אלכוהוליים. ביניהם אברהם לינקולן שהחזיק ברישיון לייצור אלכוהול והיה בעליהן של מס' מסבאות, ותומאס ג'פרסון, שכתב את הטיוטה הראשונה של הצהרת העצמאות האמריקאית במסבאה בפילדלפיה. ההיגיון הישר ניצח גם את התקופה ה'עכורה מיובש', והאמריקאים יכלו לנשום לרווחה ולהמשיך לשתות משקאות חריפים בגלוי. לאלכוהול היה תמיד תפקיד חשוב בהיסטוריה של התרבות האנושית, בכל טקס פולחני דתי, בהתפתחות של המין האנושי ובכל אינטראקציה חברתית. אנו שומעים על תופעות אלכוהוליזם במקומות רבים בעולם, אך יש להודות כי רובה הגדול של אוכלוסיית העולם בה רווחת תרבות צריכת משקאות אלכוהוליים, עושה זאת באחריות ובחכמה, כשהשתייה מהווה עבורם מקור לעונג והנאה.