בלגיה – ארץ הבירות המובטחת

 בלגיה, ארץ לא גדולה, שתושביה מתחלקים בין פלמים (55%), ואלונים ממוצא צרפתי (33%) ו-10% אזרחים זרים, היא אחת הארצות היותר בורגניות באירופה. עם זאת, לתייר הנהנתן יש בה אין ספור אפשרויות בילוי והנאה עשירות ומבעבעות של בירה, שוקולד, אוכל טוב, היסטוריה, אמנות ואדריכלות מעניינת.

בסוף פברואר התארחתי מספר ימים בבלגיה על ידי משרד התיירות הפלמי כדי לסייר בעקבות סוד הבירות הבלגיות. אז את הסוד לא גיליתי, אבל בירות מצוינות ושוקולד משכר מצאתי גם מצאתי.

מה לנזירים ולבירה?

הטיסה הקבועה הגיעה לשדה התעופה בחמש בבוקר, מותאמת במיוחד לבאים ליום עבודה מבחוץ. המטוס יחכה להם ויחזירם הביתה גם בסוף יום העבודה. בלי לאבד דקה מיותרת עלינו על הרכב והמדריך המצוין שלנו דהר כבר דרומה, לכיוון הגבול עם צרפת. 120 ק"מ דרומה ואנחנו מתחילים לתור את ארץ הבירה.

בבלגיה קרוב ל-200 מבשלות בירה פעילות (על אוכלוסיה של 10 מיליון איש) ובערים הגדולות ברי בירה שמחזיקים מאות ואלפי מותגים בתפריטיהם. הבלגים מתמחים בייצור בירות אייל עשירות ומלאות ניחוחות וטעמים בסגנונות שונים, ולחלק מהם יש קשר הדוק דווקא ל… נזירים.

הקשר בין נזירים ובירה עתיק יומין. בתקופת ימי הביניים שימשו המנזרים כמקום של ידע בתחומים רבים, שם שכנו הספריות ושם התבצע מרבית המחקר בתקופה ההיא. בין היתר חקרו שם את תהליך ייצור הבירה וגילו את השימוש בכשות כתבלין חיוני לבירה, הן כמשמר טבעי והן כמקור לטעם המריר. מקורות המים בערים בתקופה ההיא היו מזוהמים והמנזרים שישבו על פי רוב במקומות מרוחקים נהנו ממים באיכות טובה יותר. כמו כן, בירה בגלל היותה מוצר מבושל הייתה חשופה פחות לפגיעתם של חיידקים מזיקים.

מכיוון שתפישת המנזר הייתה לייצר לעצמו את כול צרכיו ולא להתבסס על עזרה או מוצרים מבחוץ, רבים מהמנזרים בצפון צרפת, בלגיה, גרמניה והולנד ייצרו לעצמם בירה. בישול הבירה במנזרים, בשילוב השימוש בידע שנצבר שם במרוצת השנים, שעבר ממבשל למבשל, הביא לתוצאות טובות ו'הבירה של הנזירים' נחשבה לטובה ובריאה. מכירת הבירה מחוץ למנזר סייעה בכלכלת המנזר וקהילת מאמיניה. סביב שנת 1000 לספירה ידועים כ-500 מנזרים שייצרו בירה.

לא לשם עשיית רווח

רבות מהבירות הבלגיות המוכרות לנו כיום החלו את דרכן במנזרים שונים והן נושאות את שם המנזר המקורי בו נוצרו לראשונה. הבירות היוקרתיות והנחשקות ביותר הן הבירות המתהדרות בתואר 'טראפיסטית אותנטית'. מתוך מאות מותגי הבירה בעולם רק שבע בירות יכולות להיקרא בתואר זה, שש מתוך הבירות מיוצרות במנזרים בבלגיה: שימאי, אורוואל, ווסטמאל, רושפור, אשל (אכול לפי ההגיה הפלמית ), ווסטוולטרן, ואילו השביעית, לה- טראפ, מיוצרת בהולנד. חלק מהן ניתן למצוא גם בארץ.

המסדר הטראפיסטי הראשון נוסד במנזר לה טראפ בשנת 1663 על ידי קבוצת נזירים שפרשו מהמסדר הסיסטרני. הנזירים הפורשים לקחו על עצמם אורח חיים הדוגל בפשטות, אדיקות ומגע מינימלי הכרחי עם החברה הסובבת. גם הדיבור, שלא לשם תפילה או עבודה, נחשב אצלם כחטא ולכן המסדר נקרא גם לעיתים 'מסדר השתקנים'. מכיוון שאסור היה להם לאכול הולכי על ארבע, נהגו לאכול הרבה דגים. את הדגים היו משיגים ע"י מלכודות, 'טראפ' בצרפתית, ומכאן ניתן להם שמם.

הרצון לשמוע על המסורת והאיכות הביאו בשנת 1997 את המנזרים הטראפיסטים להחלטה שיש לקבוע מספר תקנות בסיסיות שכול בירה הנושאת את סמל ה'טראפיסטית אותנטית' מחויבת להם: הבירה חייבת להיות מיוצרת ביו כותלי המנזר, חייבת להיות מיוצרת על ידי הנזירים עצמם או בפיקוחם הצמוד ומטרת ייצור הבירה היא לקיים את המנזר והקהילה ולא לשם עשיית רווחים.

בירה מיושנת ולא מפוסטרת

המוכרת והנפוצה מבין הבירות הטראפיסטיות היא ללא ספק שימאי, במנזר סקורמונט.

המבשלה שהוקמה בשנת 1862 משתמשת במי מעיין הנובעים בתוך שטחי המנזר.

כדי לשמור על השקט במנזר ולאפשר לנזירים להתפלל ולהתבודד, הוסיפו בשנות ה-70 את מפעל הבקבוק המודרני באזור התעשייה הסמוך.

ראש המנזר, האב תיאודור, שנפטר בינתיים, ייצר ובודד בשנות ה-50 סוגי שמרים המייחדים את בירת שימאי וייצר בירה נחשקת. השיטה היא להוסיף לבקבוק מעט סוכר ושמרים נוספים וליצור מעין תסיסה שנייה בבקבוק, הבירה לא מפוסטרת ולא מסוננת, נייטרלית לגמרי וממשיכה להתיישן בבקבוק. פסטור מקהה את טעמה האמיתי של הבירה, ומכיוון שהשיטה שומרת על חוסר חמצן, חיידקים לא מגיעים לבירה. יש הטוענים כי אפשר לשמור עליה לפחות עשר שנים, ואת שימאי הכחולה, עתירת האלכוהול, אפילו 20 שנה. את שימאי האדומה ממליצים לשתות צעירה ורעננה. אין פה שנים טובות או יותר כמו ביין, כול הבירות שוות וטובות. מכיוון שהבירה ממשיכה להתפתח בבקבוק, המרירות תהיה חזקה יותר בהתחלה ותתעדן בהמשך. פה למדתי כי אם מוסיפים את הכשות שהיא התבלין של הבירה, בהתחלה, יש יותר מרירות ופחות ארומה, ואם מוסיפים אותה בסוף, יש פחות מרירות ויותר ארומה. את הבקבוק מומלץ לשמור בעמידה ולא בשכיבה, כדי שהשמרים הנשארים בבקבוק יקוו בחלקו התחתון. התסיסה השנייה בבקבוק מאוד ייחודית לבלגיה, מנסים לחקות אותה בעולם ולא בהצלחה.

במבשלה שבמנזר לא ניתן לבקר, אפשר לטייל רק בגנים היפים של המנזר המרוחק כעשר דקות מאזור התעשייה. מול המנזר יש חנות למכירת הבירות והגבינות. ופונדק בו יכולים  להתארח 16 איש. הגבינות אותן מייצרים הנזירים עשירות, כי הפרות באזור זוכות למזון טוב משאריות הלתת העשיר  ומייצרות חלב מצוין.

בפונדק העץ החביב והאותנטי ניתן לטעום את כול סוגי הבירה. שימאי רוז' (אדומה), 7% אלכוהול, אייל בצבע חום כהה עם ניחוח מתקתק ופירותי וטעמי אגוזים קלויים. שימאי בלאנש (לבנה), שנקראת גם טריפל, 8% אלכוהול, אייל בצבע בהיר מעורפל עם ניחוח כשות ותבלינים וטעם מריר ויבש. ובירת הדגל של המבשלה שימאי בלו (כחולה), 9% אלכוהול, אייל בצבע חום נחושת עם ראש קצף עמיד ויפה, ניחוח פירות ותבלינים, ומרירות עדינה מאוזנת במעט מתיקות. חלק מהבירות מגיעות גם בבקבוקים של 750 מ"ל שנועדו בהחלט לצרכים גסטרונומיים, כי הבלגים מתייחסים לבירות שלהם כמו ליין ומתאימים אותן גם לאוכל.

את הבירה לא נמצא פה

קצת צפונה משם, דרומית לבריסל, פגשנו באחד המנזרים הגדולים, מרדסו, שהוא גם אתר תיירות מעניין. זהו מנזר בנדיקטיני המפורסם מזה שנים רבות בבירות האיכות המיוצרות בו, אך כבר בשנת 1963 החליטו הנזירים להעביר את ייצור הבירה למבשלת מורטגט בה מיוצרת הבירה המפורסמת Duvel. וכך, תחת פיקוח הדוק של הנזירים, מיוצרת הבירה בשיטה המסורתית במבשלה עד היום. אז בירות ומבשלה לא תמצאו במנזר, אך במרכז המבקרים נמצאת מסעדה חביבה, בה מגישים גם את בירת המנזר. האזור כולו יפהפה, ירוק ומלא מים, ו'מזמין' לעשות בו פיקניקים במזג אוויר יפה. את הגבינות עדיין מייצרים במנזר.

את פנינו מקבל כריסטיאן שעורך לנו סיור מלומד במנזר וסביבותיו. נראה כמו אציל צרפתי של ימי הביניים, צולע קלות עם מקל מגולף, כשלעקבותיו צמודים בהתלהבות שני כלבי ציד והדיבור שלו רהוט ומהוקצע.

בתקופת המהפכה הצרפתית נהרסו הרבה מנזרים לטובת כסף למלחמה. בשנת 1872 נמצא מנזר מרדסו שהיה אחד מ-60 המנזרים החזקים ביותר בבלגיה (כיום נשארו רק 30 מהם). זהו מנזר בנדקטיני, בנדיקטין חי באיטליה בשנת 428, ונחשב לאב הרוחני והקדוש של אירופה.

הבירה הטובה ביותר בעולם

מנזר סנט סיקסטוס ((Saint Sixtus of Westvleteren שוכן בדרום בלגיה, ליד הכפר וואטו, בלב אזור גידול הכשות של בלגיה. המבשלה ווסטוולטרן נוסדה בשנת 1838 ומייצרת שלושה סוגים של בירה. הבקבוקים אינם נושאים תווית וכול המידע מודפס על הפקק למעט החותמת של איגוד הטראפיסטים שחסרה מפאת חוסר מקום. הבירה מיוצרת בכמויות מזעריות, בכמות שמספיקה לצריכה העצמית ולתחזוקת המנזר בלבד. בכדי למנוע ניצול של המחסור על ידי סוחרים המבשלה מוכרת את הבירה אך ורק בשערי המבשלה, בכמות מוגבלת של שני קרטונים לרכב. בכדי לקנות את הבירה יש לתאם מראש ולתת את מספר הרישוי של הרכב. למרות זאת עדיין קיים מסחר בבקבוקים באינטרנט והמחיר מגיע לעשרות דולרים לבקבוק. הביקוש לבירה עלה עוד יותר לאחר שבשני אתרי אינטרנט שמובילים בדירוג בירה, נבחרה הווסוולטרן 12 כבירה הטובה והמיוחדת ביותר בעולם.

עד שנת 1831 חי פה נזיר אחד לבד, כשהצטרפו אליו ארבעה נזירים נוספים היו צריכים כבר לבנות מנזר ושכרו אנשים לעבודה. גם פה סיפור המים המזוהמים הביא לייצור בירה לנזירים ולפועלים וכול אחד קיבל מנת בירה ליום. עזרה בתהליך בישול הבירה קיבלו ממנזר ווסטמאל.

אפשר לטעום את הבירה בפונדק שמול המנזר, ואם נשאר משהו בסוף היום גם מוכרים אותו בקטן. בפונדק ניתן לקבל הסברים על הבירה ולצפות במשפחות הבלגים, צעירים וזקנים שבאים לשתות את הבירה הטובה בעולם.

שלושה סוגי בירה: ווסטוולטרן בלונד, 5.8%, טעימה, רעננה ומלאה. ווסטוולטרן 8, 8% אלכוהול, צבע חום כהה, אלגנטית עם מגוון טעמים עשיר, והווסטוולטרן 12, 10.2% אלכוהול, כהה, כבדה ועשירה בטעמים, מתקתקה, שוקולדית וטעימה.

הבירות של סנט ברנרדוס, אותן נפגוש בהמשך, מיוצרות מאותם מתכונים ומהוות תחליף זמין וטוב לווסטוולטרן.

המלון של סנט ברנרדוס

לאחר יום שלם של מנזרים ובירות הגענו בערב למלון הבוטיק הקטן ששייך למבשלת סנט ברנרדוס, סמוך לכפר הציורי Watou. באזור מרוחק בפלנדריה בלב אזור גידול הכשות בדרום בלגיה, מכינים בירה לתפארת. המבשלה נבנתה בעזרתו של מומחה הבירה מטעם המנזר שהביא עימו גם את הידע בייצור הבירה ואת מתכוני הנזירים המקוריים.

את הקשר למבשלה גילינו רק לאחר ארוחת הבוקר, בצל העצים הסבוכים בגינה, כשהתבקשנו לעבור בדלת צדדית וגילינו עצמנו לפתע בעולם אחר, בתוך המבשלה הצמודה לקיר המלון. מבשלת בוטיק עתיקה עם מיכלי נחושת ענקיים ואווירה צנועה ונפלאה של פעם. אז גם פה אין ביקורים במבשלה, אבל אם לנים במקום אפשר לבקש הצצה. מי יודע, אולי זה יצליח.

את הבירות אפשר לשתות בסלון הקלאסי והיפהפה של המלון הציורי והלא מוכר, להתרווח ולהרגיש כמו אציל על כורסאות העור בטרקלין ספון העץ, ליד ארון הספרים העתיק ושאר חפצי האמנות היפים מסביב. "המקום בבעלות איש עסקים שמחזיק את זה כמו שמחזיקים קבוצת כדורגל", מסביר לנו מרקו, איש השיווק, שלוקח אותנו לסיור ומארח אותנו. הבעלים גם אספן אמנות וזה מורגש במקום.

המלון קיים משנת 1946, אך מעולם לא עשו לו פרסום, בשנה האחרונה שפצו ושדרגו אותו. תשעה חדרים כולל עליית גג גדולה ומקסימה שמשקיפה על כול האזור. 90 יורו לזוג בעונה הבוערת. אחד המקומות השקטים והיפים בבלגיה.

המבשלה פה יוסדה כדי לייצר בירה עבור ווסטוולטרן, הבירה הראשונה נקראה סנט סיקסטוס, והייתה בירה טראפיסטית. אך אחרי שהטראפיסטים החליטו שרק נזירים ורק במנזר שלהם יעשו את הבירה, הם עברו לשם סנט ברנרדוס.

הבירה שלהם נחשבת לאחת הבירות הטובות בעולם. מים טהורים הנשאבים מעומק של 150 מטר מתחת לאדמה הם הבסיס לבירה. לאחר הבישול הבירה מיושנת באופן טבעי ואינה עוברת סינון לפני העברה לחבית או לבקבוק. על ידי הוספת שמרים וסוכר הבירה ממשיכה לתסוס בבקבוק באופן טבעי. זו הסיבה לקצף היפה והעמיד ולאחוז האלכוהול הגבוה של הבירה.

Brouwershuis bed & breakfast, Trappistenweg23a, Watou, Tel: 32-573888860

בישול ובירה

בעיירה הציורית, חובבת הספרות והשירה, ואטו, הזמן חולף לאט יותר מאשר בשאר העולם. המקום רגוע ושקט, בעל מסורת ומנהגים עתיקים, אדריכלות מעניינת ומספר מקומות בילוי בערב. במקום 1,700 תושבים ושתי מבשלות. לארוחת הערב התארחנו במסעדה מצוינת בשם Homelhof (שפירושו גן התקווה) שמופיעה במדריך מישלן 6 שנים ברציפות ומתמחה בבישול בבירה. השף סטפן קוטניי מגיש תפריט בירה הכולל טרין ארנב, סלמון מבושל קלות בבירה, צלעות טלה בבירה עם רושטי ועוד. באביב הוא מגיש תפריט טעימות הבנוי על נבטי הכשות היקרים והפריכים, שצריך לנקות אותם אחד אחד. כדז'סטיף שתינו חנייבר כשות. "כול זמן שיש כשות יש חיים" אומר מרקו. (בימי שלישי המסעדות סגורות ברובן).

Homelhof, Watouplein 17,8978 Watou-Poperinge' Tel: 32-057388024

הבירות של סנט ברנרדוס שטעמנו: סנט ברנרדוס פריור 8 – אייל בצבע אדמדם כהה, תיבול נדיב וטעם פירותי מודגש. סנט ברנרדוס טריפל – אייל בצבע ענבר בהיר, ניחוח פריחה ופירות והרמוניה מושלמת בין  מתיקות המאלט למרירות כשותית עדינה. סנט ברנרדוס Abt 12 – פסגת ההיררכיה של המבשלה,  בירה בעלת גוף מלא, אחוז אלכוהול גבוה של 10% ובשומת ייחודית ומורכבות טעם. ויש גם בירת חיטה בלגית מסורתית, לא מסוננת ומעורפלת, העשויה מ-50% חיטה ו-50% לתת שעורה. הניחוחות הבולטים הם של תפוזים וכוסברה עם רמז לניחוח בננה ובטעימה מתגלה גם לימון מרענן.

עיר הבילויים האולטימטיבית

נסיעה בת שעה לצפון מערב, ליד חוף הים של בלגיה, דרך שדות כשות גבוהים, מביאה אותנו מבוסמים ומבושמים לברוז'.

ברוז' עיר ציורית עתיקה ומקסימה, נכס תרבות עולמי, שבה 22 אלף תושבים, 106 בתי מלון ו-16 מוזיאונים. אפשר לחנות באחד מהחניונים הגדולים בפאתי העיר ולהגיע עם הסעה נוחה למרכז. צריח כנסיית סנטיאגו, אחת הכנסיות הגבוהות באירופה, משקיף מרחוק כבר בכניסה. פה מחכה לנו כבר ז'אן פייר טרייבל, מדריך תיירים מטעם העיר ברוז'. משרד התיירות של ברוז' יושב בבית חולים עתיק מהמאה ה-12 שמזכיר קצת את הוספיס דה בון בבורגון, ובתוכו מוזיאון אמנות. טרייבל, אדם מבוגר עם זקן עבות לבן, בעל מראה פלמי טיפוסי וסיגר גדול ביד, לוקח אותנו לסיור בברוז'. בה הוא מציין כי כדאי לבלות לפחות יומיים. העיר העתיקה מעניינת וייחודית ושוכנת לחוף ים עם נמל גדול. עיר בילויים מושלמת לתיירים עם בתים היסטוריים ציוריים. בעיר מספר קילומטרים של תעלות, אפשר לשוט סביבה ולחזות ביופייה, ואפשר גם לסייר בכרכרה עם סוסים. העיר לא ממוסחרת, אין שלטים מעצבנים שמכערים אותה, הכול בפיקוח. באחת הפינות פוגשים בדוכנים ארוכים עם המון סוגי פירות ים, חלזונות, דגים, צלופחים ועוד. בכיכר העיר קתדרלות ותזמורת פעמונים, והרבה תיירים. כול יום רביעי שוק אוכל בכיכר העיר, בו אפשר לדגום פריט (הצ'יפס הבלגי המעולה) עם מיונז בקערית ועוד מאכלי רחוב.

Brouwerij De Halve Maan – מבשלה משפחתית שקיימת במקום משנת 1856, היחידה שנשארה היום בברוז'. מבשלה קטנה במרכז העיר, לידה טברנה בה ניתן לטעום את הבירות. המבשלה מחודשת ומודרנית, אך ניתן לסייר בתשלום במוזיאון הבירה האותנטי על 240 המדרגות שלו. במוזיאון הבירה לומדים כי בבלגיה מייצרים למעלה מ-700 סוגי בירה שונים, מדגנים שונים, פירות מכול הסוגים (שהחלו בעצם בעבר לשים אותם באלכוהול כדי לשמרם), ועושים היכרות עם עולם הלתת והכשות. בכול קומה הסבר ותצוגה אחרת. המבשלה הישנה שופצה אמנם אחרי מלחמת העולם השנייה, אך התיעוד הראשון שהייתה פה מבשלה היה מהמאה ה-16. בחוץ בהמשך הארובה הגדולה ונוף העיר מכול צדדיה.

סיור מאורגן של 45 דקות כול יום משעה 11:00 ועד 15:00, בקיץ עד 16:00 (כולל כוס בירה).

De Halve Maan, Walplein 26 – 8000 Brugge, Tel: 32-050444222

למביק וגז במבשלת לינדמנס

אחרי הביקור המאלף, אך הקצר מדי בברוז', יצאנו מזרחה לגלות את מבשלות בירות הלמביק העושות שימוש בשיטה הייחודית של תסיסה ספונטאנית ומייצרות בירות בתוספת פירות. למביק היא השיטה העתיקה ביותר בעולם להכנת בירה, הבירה מיוצרת בתסיסה ספונטאנית משמרים הנמצאים באוויר רק באזור הזה, ולכן מבשלים את הבירה רק בחורף, מסוף ספטמבר עד סוף אפריל.

משתמשים ב-30% חיטה לא מולתתת ו-70% שעורה מולתתת. הכשות ישן כי לא רוצים טעמים מרים מדי. אחרי הייבוש והתסיסה הבירות מתבגרות עוד 6 – 7 שבועות. ואז מכינים 'גז' – ממסך (בלנד) של למביק צעיר ובוגר. כך מייצרים בירות רגילות או בירות פירות, בדרך כולל משתמשים במיצי פירות. בירת למביק צריכה להתיישן לפחות שנה ולכן יש הרבה מיכלים גדולים מלאים, כשכול שבוע נערכת בדיקה שבועית.

טעמה של הגז חמצמץ, יבש מאוד ובדומה לשמפניה אקסטרא ברוט הגז אינו מתחבב על רוב האנשים במהרה. בכדי לעשות את הגז נגיש יותר נוהגים לערבב אותו עם סוכר קנים ולקבל מוצר הנקרא פארו או להוסיף לגז פירות, בעיקר דובדבנים, פטל, אפרסק או קאסיס.

באזור בריסל, בעמק הסן ניתן למצוא מספר מבשלות, אחת המיוחדות היא מבשלת לינדמנס, מבשלה קטנה בבעלות משפחתית שמייצרת אך ורק בירות על בסיס למביק כבר שמונה דורות משנת 1809.

במקור בני משפחת לינדמנס בכולל עסקו בחקלאות, אך התבואה האיכותית שגידלו והקרבה למקור מים מעולה תרמו להחלטתם לפתוח מבשלה קטנה בחווה. בשנת 1930 המבשלה הפכה להיות העיסוק העיקרי של בני המשפחה. בשנה זו הם גם החלו בייצור בירה עם דובדבנים (קריק) בנוסף לגז המסורתי. את הדובדבנים השלמים מוסיפים למיכלי יישון הלמביק לתקופה ארוכה, עד שהם מתפרקים לחלוטין והופכים את הבירה לאדומה וארומטית. השילוב בין דובדבנים מתקתקים ללמביק החמוץ הוא מופלא והבירה הפכה לפופולארית. במרוצת השנים נוספו עוד בירות למבחר, כולן משתמשות בפירות איכותיים, פטל, אפרסק וקאסיס. החידוש האחרון שבא ממבשלת לינדמנס הוא בירה עם תה, גם היא חמוצה מתוקה כיאה ללמביק.

כיום מייצאת המבשלה כ-30% מתוצרתה, בעיקר לארה"ב, יפן, צרפת והולנד ולאחרונה גם לישראל. את בירות הלמביק למיניהן נוהגים הבלגים לשתות בין הארוחות, כאפריטיף או בתור קינוח. אחוז האלכוהול הנמוך בדרך כולל (פחות מ-5%) הופך אותן לקלות לשתייה ולמרעננות.

11Het Elfde Gebod, Torfbrug 10 – 2000, Tel: 03-2893466

"איזו בירה שטנית!"

באמצע הדרך בין אנטוורפן לבריסל נמצאת מבשלת Duvel. דובל היא ספינת הדגל של הבירה הבלגית. זוהי בירה בהירה מסוג Ale המיוצרת במבשלה הכי גדולה והגוף השני בגודלו בבלגיה, גם מבחינת ייצוא. הבירה זהובה ומעורפלת מכיוון שאינה עוברת סינון. טעמה פירותי ועוצמתי וכמעט שאין מרגישים באחוז האלכוהול הגבוה אותו היא מכילה – 8.5%. לשם ייצור הבירה, משתמשים עד היום באותו זן נדיר וייחודי של שמרים שבהם השתמשו בזמן ייצור בירת הדובל הראשונה, זהו אחד הסודות השמורים של המבשלה. לפני בקבוק הבירה מוסיפים לה שמרים וסוכר הממשיכים לחיות ולתסוס בבקבוק (שיטת שמפניה). זו גם הסיבה לכך שלבירה יש ראש קצף עמיד ויפה השומר על טעמה החזק לכול אורך זמן השתייה.

שמה ניתן לה כאשר יום אחד בשנת 1923הגיע חברו של בעל המבשלה, טעם מהבירה ואמר: "איזו בירה שטנית!" (Duvel בפלמית).

במקום מרכז מבקרים יפה וחדש, אפשר להירשם לסיור מעניין, על מרפסת מסביב לכול המבשלה, דרכה רואים את כול תהליך הייצור. הסיור עולה כ-4 יורו לאדם, כולל טעימות בירה. ויש סיור גם בחלק העתיק של המבשלה (שלושה סיורים ביום).

המבשלה בבעלות משפחתית, משפחת Moorgat, לפני שנה פתחו מבשלה חדשה ומודרנית בהשקעה גדולה. 20% יצוא ל-65 מדינות, כ-20 אלף מבקרים בשנה.

מייצרים פה גם את בירת מרדסו, Vedet ומפיצים את La Chouffe, ובירת דובדבנים מיוחדת 'ליפמן', שכול בקבוק שלה עטוף בנפרד בנייר. Vedet היא הבירה הידידותית ביותר בבלגיה, על הבקבוקים תמונות אנשים (בדרך כלל ברמנים), על התווית  האחורית. מי שרוצה שולח את תמונתו לאתר ויש לו סיכוי לזכות בפרסומה.

את הסיור עורכת לנו בריג'יט, מסבירה באדיקות איך למזוג נכון, ומטעימה אותנו בבירות שונות ליד כריכים מקומיים.

לומדים למזוג בירה נכון

מתחילים בניקוי הכוס. הכוס נקייה ושטופה, אך שוטפים אותה שוב בכיור מלא מים ואז מוזגים לכוס הרטובה. מתחילים בהטיה ואז מיישרים את הכוס ויוצרים קצף טוב, לפחות שתי אצבעות. בתחתית כוס הדובל מצויירת האות D בהבלטה, וזה יוצר מצב שהבועות עולות למעלה כול הזמן כמו סופה קטנה, טורנדו בכוס, הפרוטאין שמשתחרר ועולה יוצר כול הזמן קצף ושומר עליו שלא ייגמר גם אחרי זמן רב.

למי שרוצה לחזות ולטעום מהבירות המעולות האלה ועוד עשרות אחרות, בכול שנה בסופשבוע הראשון של ספטמבר נערך בבריסל פסטיבל בירה מקסים בכיכר המרכזית במשך שלושה ימים. השנה ייערך הפסטיבל ב-4 – 6 בספטמבר. זהו הלינק לאתר הפסטיבל הקודם: http://www.weekenddelabiere.be/en/pages/home.htm

ולקינוח –

על בריסל אפשר לכתוב כתבה נפרדת לגמרי והביקור שלנו בה היה הפעם קצר מאוד. יש פה מסבאות וברים שמחזיקים מאות מותגי בירה מעניינים, אך היה שווה להיכנס אליה הפעם ולו רק לעלות לרגל בשביל לטעום, להריח, לראות ולקנות… שוקולד.

בגרנד סבלון, כיכר הרובע היוקרתי בבריסל, נמצאים כמה ממוסדות השוקולד הנערצים במיוחד על חובבי השוקולד בעולם כולו. אפשר לקפוץ משוקולטייר לשוקולטייר ולנשנש את הפרלינים היצירתיים, ששווים לעיתים את משקלם בזהב. פרלינים טריים כל יום, עשויים בעבודת יד, שוקולד חלב, מריר, לבן ומרציפן, מילויים של קרם שוקולד, ליקרים שונים, שמנת מתוקה או טראפלס, גנאש שוקולד ממולאי פירות, קליפות תפוז מצופות בשוקולד, פרלינים עם ציפורן, ג'ינג'ר, קינמון, ורדים, מנטה, אניס ועוד, ככל שרוח היצירתיות מרשה ויותר. אפשר למצוא פה את גודייבא, ליאונידס, ניוהאוס, דסקלידס, ואת שני הענקים פייר מרקוליני ופול וויטאמר.

לסיום הביקור בבלגיה ולאחר שלושה ימים של טעמים מרירים אהובים, מצאנו עצמנו מתרוצצים בתזזית סמיכה ומתוקה בין ארבע החנויות של מרקוליני וויטאמר, המוקדשות לפטיסרי ולשוקולד. לאחר שטעמנו וקנינו מלוא השקיות (המעוצבות להפליא כמובן) פרלינים, גנאשים, מקרונס ועוד הביתה, לא יכולנו להתאפק ועל מדרכה גבוהה אחת התיישבנו בחרדת קודש 'ללקק' את אותה 'עוגה' נפלאה ומצופה זהב שזיכתה את מרקוליני בפרס יוקרתי. את גניחות התענוג יש כמה בלגים שלא ישכחו כבר לעולם.

Pierre Marcolini, Rue de Minimes 1, Tel: 32-25141206

Wittamer, Place du Grand Sablon 6, Tel: 32-25123742

mirae@013.net